אחת הדלקות הנפוצות ביותר אצל נשים היא דלקת במערכת השתן. מהי בדיוק? מה גורם לה? הנה מה שכדאי לדעת
ד"ר צחי בן ארויה, מומחה לרפואת נשים ומחלות צוואר הרחם ועריה
עוד בנושא:
איך מתמודדים עם דלקת במערכת השתן?
מהי מערכת השתן?
מערכת השתן (לעתים נקראת גם "מערכת ההפרשה") היא מנגנון גופני שיש לו חלק משמעותי בטיהור הדם וסילוק פסולת ורעל ממנו – זאת באמצעות סינון הדם, ספיגת נוזלים, אגירתם בשלפוחית השתן ולאחר מכן הוצאתם אל מחוץ לגוף.
המערכת מורכבת מהאיברים הבאים:
הכליות – הדם עובר בכליות תהליכי סינון, חומרי הפסולת הופכים לשתן ומפונים מהכליות דרך השופכנים.
השופכנים – אלו הם הצינורות שמובילים שתן מן הכליה ועד לשלפוחית השתן (קיימים 2 צינורות כאלו, 1 לכל כליה).
שלפוחית השתן – השתן נאגר בשלפוחית עד שהוא מופרש מן הגוף. כאשר אנו נותנים שתן, הוא יוצא מהשלפוחית דרך השופכה.
השופכה – הצינור המחבר את השלפוחית אל הפות (אצל נשים) או אל הפין (אצל גברים). כך השתן יוצא אל מחוץ לגופנו.
פעולה יעילה והרמונית של כל רכיבי המערכת דרושה לצורך תפקוד תקין שלה.
מהי דלקת?
דלקת היא תהליך טבעי, שבו תאים לבנים וגורמי חיסון נוספים מסייעים לגוף להגן על עצמו מפני מזהמים, כימיקלים רעילים ומזיקים, כמו וירוסים וחיידקים. כך, לדוגמה, תאי פגוציט בולעים גורמים עוינים – ובצורה זו הורגים אותם ומסלקים אותם מן הגוף.
כאשר הגוף מזהה גורם זר (פתוגן) באחד מחלקיו – מערכת החיסון מפתחת דלקת, כדי להגן על אותה הרקמה. כאשר מתגלה פתוגן במערכת השתן, מערכת החיסון עוברת ל"נוהל דלקת בדרכי השתן".
החומרים שמערכת החיסון מפרישה במהלך התהליך הדלקתי יכולים להביא לגירוי עצבי באיזור ולגרום לכאבים ובנוסף לאותת למוח להעלות את טמפרטורת הגוף – כך שלמזהמים תהיה סביבה נוחה פחות להתרבות ופעולתם תואט.
מהי דלקת במערכת השתן?
דלקת בדרכי השתן (באנגלית: Urinary Tract Infection או בקיצור UTI) מוגדרת כהימצאות של פתוגן בכל אחד מחלקי מערכת השתן – מהכליות ועד לשופכה. ברוב המקרים היא מופיעה בשלפוחית השתן ובדרך כלל הפתוגן המחולל אותה הוא חיידק.
הדלקת יכולה להופיע בכל גיל, גם אצל גברים וגם אצל נשים – אך היא הרבה יותר נפוצה בקרב נשים. על פי ההערכות, לפחות 50% מהנשים יסבלו מדלקת בדרכי השתן לפחות פעם אחת בחיים (רבות מהן יסבלו מדלקות חוזרות); זאת לעומת 10% מן הגברים.
דלקת בדרכי השתן יכולה לגרום לתחושות לא נעימות ואם היא מוזנחת ולא מטופלת, היא עלולה גם לגרום לנזקים בריאותיים בהמשך.
אילו סוגי דלקות קיימים?
דלקות בדרכי השתן מחולקות לרוב לשתי קטגוריות – דלקת של דרכי השתן התחתונות (שופכה ושלפוחית השתן) ודלקת של דרכי השתן העליונות Upper urinary tract infection (כאשר מעורבות הכליות).
חלוקה נוספת היא לדלקות פשוטות (ללא מצבים נוספים הקשורים בדלקת ובלי מורכבות רפואית שנוצרה בעקבות סיבוך שלה) ולדלקות מורכבות (עם שילוב של מצבים קליניים נוספים).
בעוד שאבחנה של סוג הדלקת המדויק הוא קריטי כדי לתת את הטיפול המתאים ביותר – כדאי לדעת שרוב רובן של הדלקות בדרכי השתן אצל נשים הן דלקות פשוטות שמוגבלות לשלפוחית השתן בלבד (רופא משפחה מיומן, אורולוג, גינקולוג או אורו-גינקולוג יוכל לחשוד במצבים אחרים, בהינתן סימנים קליניים מחשידים).
דלקת בדרכי השתן היא בדרך כלל סימפטומטית (יש לה תסמינים, שהחולה מרגישה ומתלוננת עליהם) – אך היא עשויה להיות א-סימפטומטית (ללא תסמינים כלל), כאשר הסימן היחיד לתחלואה הינו הימצאות כמות רבה של חיידקים בשתן. דלקת נטולת תסמינים היא לרוב לא מסוכנת ולא מובילה לסיבוכים ועל כן אין כיום המלצה לבדיקות סקר או טיפול במצב זה, למעט בנשים הרות.
מהי "דלקת חוזרת"?
דלקת חוזרת בדרכי השתן מוגדרת כדלקת סימפטומטית חדשה בדרכי השתן, שהופיעה לאחר הפסקת התסמינים של דלקת קודמת, ובתנאי שהאחרונה טופלה באופן הולם (לדוגמה: מתן אנטיביוטיקה וסיום לקיחתה כנדרש).
לרוב מדובר בזיהום מאותו החיידק והוא מתרחש כאשר החיידק נשאר במערכת העיכול למרות מיגורו מדרכי השתן – וכך לאורך זמן מוצא את דרכו חזרה למערכת השתן באופן של זיהום עולה.
מה גורם לדלקת בדרכי השתן אצל נשים?
דלקת בדרכי השתן מתחילה כאשר חיידקים ממקור צואתי מגיעים לכניסה לנרתיק, ככל הנראה עקב המרחק הפיזי הקטן שבין פי הטבעת לשופכה בנשים. משם החיידקים עולים דרך השופכה ומגיעים לשלפוחית השתן. מספר גורמים הוצעו כמעלים את הסיכון להדבקה בחיידקים אלה, כולל: רמת החומציות בנרתיק, שינויים ברמות הנוגדנים בנרתיק, שינויים בקישוריות חיידקי מערכת השתן לאפיתל ומאפיינים אנטומיים כמו המרחק הפיזי בין פי הטבעת לשופכה.
האם יש גורמי סיכון המעלים את שכיחות הדלקת?
גורמי סיכון אישיים הקשורים בדלקות חוזרות בשתן כוללים קיום יחסי מין, שימוש בקוטלי זרע למיניהם, הרגלי היגיינה לא נכונים (ניקוי מלמטה למעלה ולא ההיפך) ושימוש בתחתוני חוטיני.
גורמי סיכון נוספים שמוזכרים בספרות הרפואית כוללים סוכרת, מומים מבניים של מערכת השתן, לרבות צניחת איברי האגן ושינויים הורמונליים הקשורים לרוב בגיל המעבר.
ישנם מצבים רפואיים שמשפיעים אף הם על הסיכון לדלקות בדרכי השתן. הם כוללים מחלות שבהן פינוי השתן נפגע, כגון אבנים בדרכי השתן, טרשת נפוצה, שבץ מוחי, שימוש ממושך בצנתרים ופגיעה בחוט השדרה.