חשדת בעצמך וכעת רופא המשפחה איבחן דלקת בשלפוחית השתן: מה עושים? כיצד מתמודדים איתה? אילו דרכים קיימות?
ד"ר צחי בן ארויה, מומחה לרפואת נשים ומחלות צוואר הרחם ועריה
עוד בנושא:
איך מתמודדים עם דלקת במערכת השתן?
כיצד מתמודדים עם דלקת בדרכי השתן?
הגורם הראשי והשכיח ביותר לדלקת בדרכי השתן התחתונות (שלפוחית השתן) אצל נשים הוא חיידק – כך שהפעולה העיקרית שנעשית היא בבסיסה אנטי-חיידקית, או בשמה המוכר יותר: אנטיביוטיקה.
החיידקים העיקריים המעורבים הינם לרוב E. coli (כ-80% מהמקרים), סטפילוקוקוס ספרופיטיקוס (10-15%) וחיידקים נוספים שניתן למצוא במערכת העיכול, כגון אנטרוקוקוס, קלבסיאלה, אנטרובקטר ופרוטאוס.
טווח הפעולה של האנטיביוטיקה צריך לכלול את מרבית החיידקים המרעים והרופא ייקח בחשבון את סוג הדלקת (פשוטה או מורכבת) ואת תופעות הלוואי האפשריות של הטיפול.
באילו סוגי אנטיביוטיקה נהוג להשתמש?
הטיפול המועדף לדלקת פשוטה של שלפוחית השתן (ציסטיטיס, Cystitis) הוא אנטיביוטיקה ממשפחת הניטרופוראנים, הטרימתופרים, הסולפונאמידים או נגזרות של חומצה פוספונית.
כל סוגי האנטיביוטיקה המשמשים כטיפול קו ראשון הם בעלי יעילות גבוהה ופרופיל בטיחות גבוה. ההבדל העיקרי ביניהם הוא אופן הנטילה – בעוד שאנטיביוטיקה המהווה נגזרת של חומצה פוספונית ניטלת במנה אחת חד פעמית, אנטיביוטיקה ממשפחת הניטרופוראנים יש ליטול 4 פעמים ביום למשך 5 ימים לפחות.
הטיפול בקווינולונים מומלץ יותר לטיפול בדלקות מורכבות או כטיפול קו שני – במצבים של רגישות המטופלת לתרופות קו ראשון או עמידות החיידקים לטיפולים אחרים.
הרופא המטפל הוא זה שיחליט על סוג האנטיביוטיקה והמינון המתאים, בהסתמך על סוג החיידק, התסמינים, מאפייני המטופל ונוחות הנטילה לחולה.
כיצד צפויה להיראות התגובה?
בדרך כלל, תחושת הצריבה במתן השתן נעלמת כבר תוך מספר שעות מתחילת נטילת האנטיביוטיקה. דלקת פשוטה בדרכי השתן אמורה להגיב לאנטיביוטיקה בתוך 48 שעות מתחילת המתן.
אפשר לבקש מהרופא בנוסף גם נוגד כאבים ייעודי, המשמש להקלה בכאבים שנובעים מדלקת בשלפוחית השתן. טיפול זה מיועד לזמן קצר בלבד (בשימוש ארוך יותר הוא עלול לגרום למיסוך התסמינים והחמצה של חזרת הדלקת).
כיצד מעריכים את התוצאות?
במקרים בהם התסמינים חלפו תוך כמה ימים מתחילת הטיפול, הרופא לא ישלח על פי רוב את המטופלת לביצוע תרבית שתן חוזרת כדי לוודא את יעילות הטיפול, שכן התגובה הקלינית הינה בד"כ סימן מספק.
אם לא חל שיפור מספק בתסמינים לאחר 48 שעות מתחילת הטיפול, מקובל לשלוח את המטופלת לביצוע תרבית שתן לאישוש האבחנה והתאמת הטיפול לרגישויות של החיידק כפי שהיא מאובחנת בתרבית. אם התסמינים ממשיכים, למרות שהטיפול נראה מתאים – הרופא ישקול האם להפנות את המטופלת לייעוץ אורולוגי.
איך ניתן למנוע את חזרת הדלקת?
אסטרטגיה של מניעה נמצאה יעילה בהפחתת הסיכון לחזרת דלקת בדרכי השתן בנשים שחוו שתי דלקות במהלך השנה האחרונה. בכל מקרה של דלקות חוזרות יש לגשת להתייעצות עם הרופא המטפל.
נמצא כי טיפול מניעתי ממושך באנטיביוטיקה במשך 6-12 חודשים, תחת פיקוח רפואי, מפחית את הסיכון לדלקת חוזרת – גם בזמן לקיחתו וגם לאחר הפסקת הטיפול.
טיפול מניעתי באמצעות אנטיביוטיקה מתבצע ע"י אותן המשפחות המשמשות להתמודדות עם הדלקת. אין עדות חותכת ליתרון של תכשיר אחד על רעהו – הבחירה של הרופא לוקחת בחשבון את סוג החיידקים המדובר, עמידות אפשרית, נוחות השימוש, קלות השימוש והמחיר.
משך נטילת האנטיביוטיקה המניעתית נקבע על פי חומרת ותדירות הזיהומים הדלקתיים. לרוב, הרופאים ממליצים על נטילה של אנטיביוטיקה במשך 6 חודשים ולאחר מכן על תקופה של מעקב. במקרים חמורים – הרופא יחליט על משך הטיפול בהתאם למצב המטופלת.
במקרים בהם הזיהומים נוטים לחזור לאחר קיום יחסים, יש להתייעץ עם הרופא ולבחון עימו את האפשרות ליטול טיפול מייד לאחר קיום יחסי המין.
