שאלות ותשובות

ישנן נשים שהן פגיעות יותר לדלקות בדרכי שתן, מכיוון שהתאים באזור הנרתיק והשופכה שלהן פגיעים יותר לפלישת חיידקים. כמו כן, הסיכון לדלקת גבוה יותר לאחר גיל המעבר. שמירה על הרגלי היגיינה אישית טובים, כולל שטיפה יומית של האזורים סביב פי הטבעת, הנרתיק והשופכה וניגוב מלפנים לאחור לאחר יציאת מעיים, יכול לסייע במניעת התפשטות חיידקים בדרכי השתן.

ברגע שיש דלקת בדרכי שתן, קיים סיכוי שלאחר הטיפול הדלקת תחזור. כ 27% מהנשים שהייתה להן דלקת, עשויות לסבול מדלקת חוזרת בטווח של חצי שנה מהדלקת הראשונה, וכ-44% בטווח של שנה. 

לפעמים הרופא יבקש לשלוח למעבדה תרבית שתן כדי לבדוק נוכחות של חיידקים בשתן. במקרים מסויימים, הרופא ייתן טיפול על פי תסמינים וניסיון הרופא בלבד, ולא על בסיס בדיקת מעבדה.

אישה בהריון עוברת שינויים גופניים אנטומים והורמונליים, ואלו מעלים את הסבירות לדלקת בדרכי השתן במהלך ההריון. כיצד מטפלים? לרשות הרופא שלך עומדות אפשרויות לסיוע, פני אליו להתייעצות.

כן. בזמן דלקת בשלפוחית השתן לא תמיד קיימים תסמינים. ישנם מקרים שבהם קיימת דלקת ללא כל תסמין חיצוני המצביע על קיומה. הסימן היחיד לתחלואה הינו הימצאות כמות רבה של חיידקים בשתן.

משך הטיפול התרופתי לדלקת בדרכי השתן משתנה בין מקרה למקרה. חשוב מאוד להשלים את הטיפול במלואו – למשך התקופה שעליה המליץ הרופא, במינון שהומלץ לך, גם אם התסמינים נעלמים כעבור מספר ימים.

ישנם מספר מחקרים המראים כי מיץ חמוציות עשוי לסייע לנשים במניעת זיהומים חוזרים בדרכי השתן אם שותים ממנו מדי יום. לא ברור מה הכמות ובאיזה תדירות יש לשתות מיץ חמוציות על מנת שתהיה לו השפעה.

לקריאה נוספת אודות דרכים למניעת דלקות בדרכי השתן לחצו כאן >>

עמידות חיידקים לתרופה מסוימת הופכת את החיידק לחזק יותר אל מול אותה תרופה. חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה גורמים למחלה זיהומית שקשה יותר לרפא. עמידות חיידקית לאנטיביוטיקה הוכרזה כאחת מבעיות בריאות הציבור הדחופות. על מנת להקטין את הסיכון להיווצרות עמידות, יש חשיבות רבה להשלמת הטיפול ונטילת מלוא המנה שנרשמה, למשך כל ימי הטיפול.

השתן לא אמור להכיל לויקוציטים, אם ישנה נוכחות של לויקוציטים בשתן – ייתכן והסיבה לכך היא דלקת בדרכי השתן.

מרבית הדלקות בדרכי השתן הן אירוע חד פעמי, ואם מטופלות בזמן וכראוי, ייתכן שלא תחזורנה. ישנם אנשים שיש להם נטייה (גנטית או מבנית) לפתח דלקות בדרכי השתן  מה שגורם לעלייה בסבירות הופעתן אצלם.

הגורם הנפוץ ביותר של דלקת בדרכי השתן הוא החיידק E.coli, שלרוב נמצא במעיים. קיום יחסי מין מלאים או הרגלי היגיינה לקויים עשויים לגרום לחיידקים אלה להגיע לצינור השופכה, מה שעשוי להוביל לדלקת בשלפוחית השתן (ציסטיטיס). חיידקים אחרים, כגון קלמידיה והרפס, עלולים לגרום לדלקת בשופכנים.

ישנם גורמים נוספים שעלולים להעלות את הסיכון לדלקת, למשל: נטייה גנטית לדלקות, עזרים למניעת הריון, מבנה ותפקוד צינור השופכה, מצבים שבהם מערכת החיסון מוחלשת, סוכרת, גיל המעבר (מנופאוזה), מצבים אלה עשויים לאפשר לחיידקים להגיע ביתר קלות לשלפוחית השתן, עלולים להעלות את הסיכון לדלקות.

לפירוט הגורמים לחץ כאן >>

כאשר הדלקת נגרמת בגלל חיידקים, הטיפול התרופתי הוא לרוב אנטיביוטיקה. אם האבחון אינו וודאי, בהתבסס על התסמינים, לא תמיד ירשום הרופא אנטיביוטיקה. במקום זאת, הרופא יבצע בדיקות נוספות כדי למצוא את הגורם לתסמינים וכיצד ניתן להקל עליך. לפעמים הרופא ימליץ על טיפולים אחרים להקלת הכאב.

לקריאה נוספת אודות אפשרויות טיפול בדלקת בדרכי השתן לחצי כאן >>

אם את מקבלת טיפול בדלקת בדרכי השתן ואינך מחלימה, או שיש לך תסמינים של דלקת בדרכי השתן בשילוב עם כאבי בטן והקאות, עליך לפנות לרופא. אם את מזהה דם בשתן, עליך לפנות לרופא מיד.

אם הדלקת מטופלת במהירות, הסבירות היא שלא תהיה פגיעה בכליות. דלקת בדרכי השתן עלולה לגרום לפגיעה בכליות אם אינה מטופלת בזמן באמצעות טיפול מתאים.

מידע כללי על דלקת בשתן
לרשימת התרופות של רפא